דברו במיקרומול, לא בלומנס

אני כותב את המאמר הזה ביוני 2020 כי גם היום כשאנחנו מדברים על תאורה אגרונומית להארת צמחים, עדיין שואלים אותי כמה לומן גוף התאורה שלי מוציא או לכמה לוקס אני מתכנן את התאורה.

מטרת המאמר היא להסביר למה הפרמטרים האלה לא נכונים לתאורה אגרונומית, להסביר למה לדעתי בעבר השתמשו בהם ולהציג את הפרמטרים הנכונים לעבודה בתאורה עם צמחים.

לומן, לוקס, CRI, ו-CCT הם פרמטרים רלוונטיים כשאנחנו מתכננים תאורה לבני אדם. הם מוכוונים לדרך שבה העין האנושית תופסת אור.

בדומה לצמחים, העין האנושית רואה אור באורכי גל של בין 400 ל-700 ננומטר (PAR). אבל בצורה מאוד שונה מצמחים, העין האנושית הכי רגישה לאורך גל של 555 ננומטר.

זה אומר שאם נאיר עם מקור אור שיש לו רק את אורך הגל הזה בצריכת חשמל של 100 וואט זה יראה לנו הרבה יותר בוהק מאשר מקור אור באותו הספק שיאיר באורכי גל אחרים. כלומר שככל שבספקטרום של האור יש חלק גדול יותר של אורך הגל 555 ננומטר, או בקרבתו, הוא יתפס כחזק יותר לבני אדם.

זה חשוב - הוא יתפס כחזק יותר לבני אדם, לא לצמחים.

כתוצאה מכך גם במדידה של אור, בין אם זה לומן (מה שיוצא מהמנורה) ובין אם זה לוקס (מה שמודדים במשטח המואר), בודקים כמה 555 ננומטר יש באור או כמה מהאור נמצא בסביבה הזאת של הספקטרום, וזה משפיע על המדידה. כך למעשה נשקף את איך יתפס האור על ידי בני אדם.

בעבר תאורה הייתה גורם מגביל בפרוטוקול הגידול. היו טכנולוגיות מוגבלות כמו נל"ג ומטאל הלייד, שנתנו צריכת חשמל וספקטרומים דומים ללא קשר ליצרן. אז נל"ג היה נל"ג ומטאל הלייד היה מטאל הלייד. לא הייתה לנו בחירה בספקטרומים והיה מבחר דיי מצומצם של עוצמות. היה 250, 400, 600 או 1000 וואט וזה מה שהיה לכולם.

כשניגשנו לבחור פתרון תאורה ברוב הגדול של המקרים הבחירה הייתה בין שתי טכנולוגיות לפי שלב הגידול (בדרך כלל מטאל הלייד לוגטטיבי ונל"ג להפרחה), ובין 4 צריכות חשמל לפי נפח החלל, טמפרטורת עבודה ומערכת הטיפול באוויר. לומן היה רלוונטי כי גם ככה אני משווה נל"ג לנל"ג ויש לי בחירה רק בין 4 אפשרויות של צריכת חשמל. לוקס היה רלוונטי כי אני גם ככה מוגבל בטכנולוגיה אז אין לי למה לעבוד עם מכשירי מדידה יקרים ופרמטרים מורכבים יותר. CCT היה רלוונטי כי הוא איפשר הבדלה בין טכנולוגיות בלי התייחסות וכניסה לעומק הספקטרום שגם ככה אין איך להשפיע עליו. ו-CRI היה רלוונטי כי אם אני מוגבל באפשרויות אבל בכל זאת מחפש דרך להשוות ביניהן זה מדד שהראה אם יש יותר צבעים באור. יותר צבעים=ספקטרום מלא יותר=יותר טוב.

אלו היו הכלים הרלוונטיים להשוואות ובחירות, אבל הם היו מוגבלים מאוד ולא הסתכלו על הצמח אלא על הקונה של המנורה, ובסופו של דבר הם נתנו אפשרות להשוות בצורה קלה.

תכנון תאורה היה מוכוון על ידי יכולות הטכנולוגיה ולא על ידי צרכי הצמח.

זה היה אז, ולשמחתנו זה כבר לא המצב כיום.

אני חוזר ואומר בהרבה מקרים שטכנולוגיית ה-LED משנה את כללי המשחק.

ההשפעה שלה על שוק התאורה העולמי היא היסטורית כמו המצאת התאורה של אדיסון, ובתוך זה בתחום של תאורה אגרונומית היא משפיעה ברמה שמשנה את היכולות, רעיונות ודרכי חשיבה. היא מביאה איתה לא פחות ממהפכה בחקלאות וייצור מזון.

אם כניסת ה-LED נפתח לנו עולם של עוצמות הארה, שליטה בספקטרום וכיוונן מדוייק. העולם הזה שינה את חוקי המשחק כי מעכשיו התאורה היא לא גורם מגביל. אני יכול לייצר איזה טיפול תאורה שאני רוצה.

אני יכול לחזור ולהסתכל דרך העיניים של הצמח ולתת לו מה שהוא רוצה ולא מה שהבן אדם שרוכש רוצה.

למעלה הסברתי איך בני אדם תופסים אור, מה שהכווין בעבר את תעשיית התאורה האגרונומית. ועכשיו שדילגנו לזמנים הנוכחיים אנחנו צריכים להבין איך צמח תופס אור ולתכנן אותו לכבודו.

תשקיעו מה שצריך כדי ללמוד ולמדוד את הפרמטרים הנכונים, אלה שהצמח מתייחס אליהם, ותוכלו לבחור פתרונות שישרתו את המטרות שלכם ולא רק יהיו כיוון כללי.

הטכנולוגיה מתקדמת, כך גם הפתרונות והיכולות שלנו. אחריותנו היא לקדם את עצמנו לפחות באותו הקצב כדי שנוכל לנצל אותה בצורה הטובה ביותר.

מאחל לכולנו שפה משותפת עם הצמחים שלנו והרבה שמחה בצמיחה.

שיהיה לכולנו אור טוב.

ברוס בגבי עשה סרטון שממחיש את העניין הזה בצורה מאוד ברורה >> לחצו לצפייה בסרטון